שר החינוך נפתלי בנט זילזל בנהגי המוניות - הציבור מגיב

אוקטובר 2016 - התבטאות מוזרה של שר החינוך נפתלי בנט נגד נהגי המוניות הובילה לביקורת ציבורית של הבלי פיו. נפתלי בנט טען כי אם תלמידי ישראל ילמדו כנדרש תוך 16 שנה לא יהיו נהגי מוניות.
מצליח שבתאי ייצג את נהגי המוניות וטען כי ישנם נהגי מוניות אקדמאים בעלי תואר שני בעובדים במקצוע מתוך בחירה.

בלי אבחון: המורים יתנו הקלות לתלמידים

בלי אבחון: המורים יתנו הקלות לתלמידים , יעל ברנובסקי  , ישראל היום , פורסם ב: 14.11.2014

הנחיות חדשות של משרד החינוך: מורים יצפו בתלמידים, יפנו לאבחון ויציעו התאמות • הדאגה: המורים נטולי הכשרה מקצועית ועלולים לתת הקלות גם למי שלא מגיע

  • התוכנית בינתיים לשכבת י' בלבד, שלא ניגשת לבגרויות
    התוכנית בינתיים לשכבת י' בלבד, שלא ניגשת לבגרויות
משרד החינוך פירסם אתמול הנחיות חדשות לתלמידים עם לקויות למידה, שיאפשרו לצוות המורים לבחון את התלמידים ולהחליט אם יזדקקו להתאמות כגון תוספת זמן. ההנחיות נוגעות לתלמידים הלומדים בכיתות י' בלבד, ובקרוב יפורסמו הנחיות דומות לכלל מערכת החינוך.

מאחר ובמסגרת התוכנית הלאומית "למידה משמעותית" לא ניגשים תלמידי כיתה י' לבחינות הבגרות, יאפשר הדבר למורים לערוך מעקב אחר הקשיים התפקודיים של התלמיד, ובמשרד החינוך מקווים כי המתווה החדש יפחית את הצורך באבחונים ויחסוך בעלויות. 
 
על פי ההנחיה החדשה יתעדו הצוותים החינוכיים את הקשיים של התלמיד, ובמידת הצורך יפנו אותם לאבחונים מקצועיים. במשרד החינוך מקווים כי היכרותם של המורים, שאינם בעלי הכשרה מיוחדת לבצע אבחון, עם התלמידים ותצפיות שיבצעו יספיקו כדי לקבוע אם התלמידים יצטרכו תוספות זמן וכדומה. במידת הצורך יוכלו הצוותים החינוכיים בבתי הספר לאשר לתלמידים התאמות בהיבחנות כגון תוספת זמן והיבחנות באמצעות מחשב ללא צורך באבחונים. אולם במקרים שבהם יזדקקו התלמידים להתאמות אחרות, ובהן הקראה ו/או הכתבה, היבחנות בעל פה ומבחן מותאם, תבחן ועדה בית ספרית את נחיצות ההתאמה, ועל פי שיקול דעתה תאשר אותה או תפנה את התלמיד להמשך טיפול הכולל אבחון מקצועי. במקרים חריגים, מעבר ל־10% מכלל השכבה, הטיפול יועבר לדיון בוועדה המחוזית.
 
השינויים, שייכנסו לתוקף עוד בשנת הלימודים הנוכחית, גררו לא מעט תגובות. לצד ברכות על השאיפה של המשרד להוזיל את עלויות האבחון לציבור ההורים, תוהים המומחים כיצד יוכלו המורים, שרובם ככולם נטולי הכשרה מקצועית, לבצע אבחונים, ומציעים להכשירם. ד"ר רותי רון, ראש מרכז התמיכה לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים במכללת לוינסקי, מסרה כי "ההתייחסות לנושא ההתאמות בדרכי ההיבחנות היא רק חלק קטן מהתהליך האבחוני כולו. האבחון הדידקטי נועד לגבש תוכנית התערבות על מנת לאפשר תהליכי למידה יעילים יותר ולא רק התאמות בדרכי היבחנות. יש ללמד את המורים והמערכת כיצד לבנות תוכנית התערבות נכונה". 
 
גם לורן פורש מוועד ההורים בירושלים הביעה דאגה בנושא: "להוציא את זה לרמת המורים זו טעות, כי מורים לא קיבלו הכשרה מקצועית. הם עשויים לתת הקלות למי שלא מגיע ולמי שכן - לא. הרצון של המערכת לחסוך כסף מבורך, אבל תלמידים מסוימים לא יאובחנו וזה עלול לחרב את העתיד האקדמי שלהם".

שי פירון שר החינוך - שטיפת מוח לפעוטות בציורים על השואה

שי פירון שר החינוך - ילדי הגנים ילמדו מה עבר על היהודים בגטו

לפני שבוע ימים שי פירון סיפר כי "לא מזמן נסעתי עם אברי גלעד, מנחה תוכנית לפולין והגענו לטקס נורא נורא חשוב במחנה סוביבור ונורא משעמם, אני לא ידעתי איך אשב שלוש שעות בקור אימים בשפה שאתה לא מבין, בפולנית, ואני צריך לשבת כמו השר בשורה הראשונה. אני אגיד לכם שדרך הילדים שלי ודרך המשפחה שלי... אני לא מתבייש אם צריך לקחת ריטלין או כדור כזה או אחר בימים מאוד מיוחדים. אני לא מתבייש באופן אישי להשתמש בכדור ריטלין".




שר החינוך שי פירון מכה ילדיו ומזלזל בחוק

מאי 2013 - שי פירון שר החינוך בראיון עם גיל ריבה אומר כי הוא מכה את ילדיו מידי פעם במכות כאלו ואחרות. שי פירון מתייחס בבוז לחוק העונשין באיסור הכאת ילדים ומכנה את העבירה החמורה "שאלות פילוסופיות של הכאת ילדים"
משרד הרווחה כמדיניות מטייח התעללות בילדים באוכלוסיות חזקות משום שמסגרות הרווחה עצמן (פנימיות, אומנה, מרכזי חירום, ועוד..) מתעללות בילדים, ומשרד הרווחה רוצה לסחור בילדי משפחות מוחלשות. מה גם שתכלית משרד הרווחה הנה הסחר בילדים, וסבלם של הילדים ומשפחותיהם המוחלשות אינו מעניין את  המשרד. אילו היה הורה ממשפחה מוחלשת מתבטא כמו שי פירון ברור שרשויות הרווחה היו תולשות ילדיו מהבית ומפרקות את המשפחה, פיסית, נפשית וכלכלית.



שר החינוך שי פירון - חוסר תובנה בשימוש בריטלין וזכר השואה

האם שר החינוך שי פירון מסוכן לילדיו? ומדוע אינו מקבל "טיפול" מרשויות הרווחהכפי שניתן בכפייה למשפחות מוחלשות. ראינו כי שי פירון מכה את ילדיו ומכנה את עבירת הכאת הילדים החמורה כסוגיה "פילוסופית". עתה מתברר כי הוא נותן לילדיו וגם לעצמו סם פסיכיאטרי ריטלין כשצריך לדעתו.

אפריל 2014 - שר החינוך, שי פירון, אמר בתוכנית הילדים "תראו אותי", ששודרה לראשונה לפני כחודש בערוץ חינוכית 23, כי הוא נוהג ליטול ריטלין כאשר הוא חש שהוא זקוק לכך. פירון תיאר בתוכנית כיצד נטל ריטלין כדי להתמודד עם טקס זיכרון במחנה ההשמדה סוביבור שלדבריו היה ארוך ומשעמם מאוד. הסוגייה עלתה סביב שאלות המנחה על התמודדותו של פירון עם שנותיו בבית הספר בהן תואר כ"אנרגטי", אך לא אובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז, משום שהנושא היה פחות מוכר ומטופל באותן שנים.



תלונה חמורה נגד המורה מירב אלגרט מבית ספר הלל רמת גן

אוקטובר 2013 - המורה מירב אלגרט בית ספר הלל רמת גן - בין שטיפת מוח קיצונית להתקף פסיכוטי. המורה החלה להשתולל כאשר ראתה את האמא ל' של אחד מתלמידיה. מדובר באמא שלא ראתה את בנה כ- 5 שנים עקב מחדלי רשויות הרווחה. האמא ל' אשה נורמטיבית, עיתונאית, עובדת, ללא רבב. במקום לברר את רצונה של האמא החלה המורה מירב אלגרט פעלה בתוקפנות נגד האמא. להלן קטע תלונה של האמא ל' על התנהגותה הפרועה של המורה מירב אלגרט:

תחילת ציטוט


1.      התנהגות המורה מירב אלגרט, 'המחנכת' של בני א' מכיתה ו' – הדהימה וזעזעה אותי עד עמקי נשמתי. כפי שאפרט מיד - אין זה מן הראוי שתמשיך בתפקידה.
2.      לגוף העניין: המורה סירבה למסור לי מידע לגבי בני א' "והחליטה" כי יש נגדי צו הרחקה מביה"ס. כשביקשתי לראות את צו ההרחקה, החלה לצרוח באמוק "היא מקליטה אותי". לא היה ולא נברא. כאמור, לא קיים נגדי שום צו.
3.      אותה מורה, ניסתה להכניס את בני א', בכוח! לתוך רכבה הפרטי, וצעקה לבני "תרוץ, תברח, תברח". אותה מורה, שלא פגשה אותי עד היום, איננה מכירה אותי, התנהגה בצורה מכפירה ומזעזעת ממש, כאילו שקיבלה סמכויות ממשטרת ישראל או מגוף אכיפתי כלשהו, בעוד שאסור היה לה כלל להתערב. לו סברה אותה מורה, כי נעברה עבירה פלילית, שומה עליה לפנות למשטרה לקבל סעד, ובוודאי שלא לעשות דין לעצמה, ולהפריד ביני לבני. מה גם שניסיון הכנסת בני לרכבה הפרטי – פלילי ואסור.
4.      אני אימם אפוטרופוסתם הטבעית של ילדיי. אותה מורה, שהחליטה בצורה נפשעת ובניגוד לדין למנוע ממני לחבק את בני – היא בלתי ראויה.
5.      סבורני שלטובת מערכת החינוך, יהיה זה ראוי להעביר את המורה מתפקידה לאלתר. מדובר במורה שלכאורה אינה ראויה להיות מחנכת וסבורני שהמערכת תטיב לעשות אם תפעל לשם הגנה על תלמיד חסר ישע וככל שתעשה כן במהירות רבה כך יקטן הנזק.
6.      אני אימא מודאגת וכמובן שאעשה הכל, כדי שבני לא יסבול כתוצאה מהתנהגות של מורה שאינה ראויה לתפקידה.
7.      לאור כל האמור, נוכח חומרת הטענות, אני מבקשת כי תורה על מינוי מפקח חוקר שיחקור את המורה, ויבחן האם המורה ראויה להמשיך בתפקידה.

בכבוד רב,
ל'
לוטה:
החלטת השופט נפתלי שילה מאתמול 23/10/13

סוף ציטוט

חוסר אנושיות וביזוי כבוד האדם בהליך פיטורי מורה במשרד החינוך - התנהגותה המלוכלכת מפקחת עירית מלמד כמשל

אייל לוי - מורה ותיק שמכין לבגרויות
אייל לוי - מורה ותיק שמכין לבגרויות
המאמר המשימה החינוכית: להדיח את המורה , אפריל 2013 , הארץ , טלילה נשר

אייל לוי, מורה ותיק שמכין לוחמים לבגרויות, פוטר לפני שנתיים ורשיונו להוראה נשלל. השבוע נחשפה בבית הדין לעבודה, שביטל את הפיטורים, השיטה של מפקחי משרד החינוך להיפטר ממורים: דו"חות שקריים והעלמת עין כדי לקדם את האינטרסים של המערכת

סיפור פיטוריו של המורה אייל לוי, וביטוליהם השבוע על ידי בית הדין לעבודה, מציג את משרד החינוך כמעסיק שמפקחיו רואים עצמם רשאים לשקר ולרמוס עובד כדי לקדם את האינטרסים של המשרד ולהשיג מטרה מסוימת. זכויותיו של מורה ועתידו המקצועי לא נחשבים בעיניהם.

לפני כשנה עמד אייל לוי נבוך לנוכח מחיאות הכפיים שליוו את ההקרנה החגיגית לסרט התיעודי “בגרות לוחמים”, של הבמאית סילבינה לנדסמן. בסרט, שהוא עומד במרכזו, הוא נראה עומד מול כיתת חיילים קרביים, שקיבלו אפשרות להשלים את בחינת הבגרות באזרחות לפני סיום שירותם. הסרט, שהשתתף בפסטיבלים בינלאומיים וזכה בפרסים, ובהם ציון לשבח של שופטי פרס קליגארי בפסטיבל ברלין, מעניק הצצה נדירה לכיתתו של אייל לוי.

משרד החינוך שלל לי את רישיון ההוראה”, אמר בתום ההקרנה. “אסור לי להיות מורה בישראל”. לפני כשנתיים שיגר מנכ”ל משרד החינוך הקודם, הד”ר שמשון שושני, מכתב ללוי: “הנני להודיעך כי בתוקף הסמכות שהואצלה לי כחוק, החלטתי לפטר אותך מטעמים פדגוגיים מעבודתך במוסדות חינוך רשמיים”. אייל, מורה זה 16 שנים, פוטר “פיטורים פדגוגיים”. מכל סוגי הפיטורים, זה ההליך הקיצוני ביותר מבחינת השלכותיו על מורה המפוטר. משמעותו אי-התאמה למערכת החינוך ושלילת רישיון הוראה.

השבוע פסק בית הדין לעבודה בנצרת כי משרד החינוך פגע פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי. השופט חיים ארמון הורה, בצעד חריג, על בטלות הפיטורים ועל השבתו של אייל, “שכל חייו המקצועיים הם בהוראה”, לעבודתו כמורה במשרד החינוך. הוא אף קרא למשרד החינוך לשלם ללוי בעד שנות העבודה שגזל ממנו.

סיפורו האישי של לוי חושף רצף כשלים ומחדלים במשרד החינוך. בית הדין קבע כי פיטוריו נגועים בפגמים בעלי חומרה מיוחדת וכי משרד החינוך היה מודע היטב לחלק מהפגמים ובחר להתעלם מהם לאורך כל הדרך. השופט קבע כי “יש לראות את התנהגות הנתבעת בעניין זה בחומרה מיוחדת...משרד החינוך היה מודע...בחרו להתעלם מכך, ואף שהיו מודעים היטב לפגם שנפל...המשיכו בהליך הפיטורים כאילו מדובר ב’גולם’ שאין לו ברירה אלא להמשיך לבצע את משימתו”.

בית הדין קבע כי עדויות של בעלי עמדות מפתח במשרד החינוך נמצאו בלתי אמינות, ובקרב אנשי משרד החינוך יש הסבורים כי ניתן לשקר כדי למקסם אינטרסים.
אסנת רון-רסקי, מנהלת בית הספר שבו לימד לוי, העידה בבית הדין כי “כשמפקח רוצה להעביר מורה כושל מהמחוז שלו למחוז אחר, ייתכן שהוא לא יכתוב דברים נכונים”. בדיון התברר כי המנהלת אינה היחידה המחזיקה בעמדה זו.

אף שפיטורים צריכים להיות יוזמת מנהלי בתי הספר, מפקחת משרד החינוך, עירית מלמד, הציעה לפטר את אייל עוד לפני שביקרה בשיעוריו, בטענה שהוא מורה כושל. בניגוד לעמדתה הראשונית של המנהלת, שביקשה להעביר את לוי לבית ספר אחר, מלמד יזמה פגישה עם לוי ובישרה לו כי בעקבות “תלונות” היא פתחה בהליך לפיטוריו. העילה לפיטורים לא נמסרה לו מעולם.

בית הדין קבע כי זכותו של אייל נפגעה “באופן אנוש”. גם מנהלת מחוז צפון, הד”ר אורנה שמחון, לא קיימה ללוי שימוע, ולא השיבה למכתב שנשלח מטעמו. לצד הכשל המתמשך בהליך הפיטורים, נחשפו עובדות שקריות של אנשי המשרד. בין היתר, נטען כי לכיתתו של אייל הוצמדה מורה מלווה, אך לא צוין שכך נעשה בכל שיעורי המתמטיקה והשפה בבית הספר. עוד נטען כי לא עבר השתלמויות שהוכח שהוא בהחלט עבר, וחוות הדעת האחרונה והחיובית שניתנה בעניינו נשכחה.

רכזת בכירה באגף כוח אדם במשרד החינוך התריעה כי הליך הפיטורים נעשה שלא לפי ההנחיות הפורמליות, אך ההליך לא הופסק, זכה לחתימת המנכ”ל. לבסוף גם נדחה ערעורו של לוי לפני שר החינוך הקודם, גדעון סער.

בעדויות שנשמעו בבית הדין טענה מפקחת משרד החינוך במחוז הצפון כי במחוז מפברקים הערכות פדגוגיות למורים לפי האינטרסים, ושההערכות אינן משקפות את עמדת המעריכים. מלמד ביקשה להסביר כיצד ייתכן שכאשר בחר אייל להעתיק את מגוריו לצפון ועזב הוראה בבית הספר בתל-אביב, הוא קיבל ארבע מחמש נקודות בדירוג הערכת המחוז לעבודתו המעשית. “כשמעבירים מורה, אז ארבע מעיד על רצון בהעברה שלו ולא על איכותו כמורה”, הסבירה מלמד בעדותה. “ארבע זה סוג של המלצה להעביר למחוז אחר, וזה לא אומר שנבדקה יכולתו הפדגוגית. זה סוג המלצה להעברה ממחוז למחוז. נכון שכתוב ‘הערכת עבודה מעשית’, אבל זה לא שסתם כתוב 4, אלא הכוונה היא עד כמה ממליצים להעביר אותו ממחוז למחוז אחר...אני יודעת שככל שרוצים יותר להעביר, נותנים דירוג יותר גבוה ולהיפך”.

השופט מתח ביקורת קשה על הדברים ששמע בעדויות: “מה שניתן ללמוד מעדויותיהן של גב’ רון-רסקי ושל גב’ מלמד, הוא שלפחות על פי האופן שבו הן מבינות את הציונים שניתנים על ידי מפקחים במשרד החינוך – אין מדובר בהכרח בציונים אמיתיים, אלא בציונים שנועדו לסייע להגשים מטרה כלשהי, גם אם אין הם משקפים את הציון האמיתי”.
לדברי השופט, מלמד “היא מפקחת בעצמה, כך שגם היא נותנת ציונים למורים. מהאופן שבו היא העידה על הנוהג במשרד החינוך בעניין מתן הציונים למורים, מסתבר לכאורה שאינה רואה בעיה כלשהי בכך שהציון לא ישקף את ההערכה האמיתית של העבודה הפדגוגית של המורה, אלא הוא יינתן ככלי להגשמת המטרה המיועדת”.

“למסקנה זו”, קבע השופט ארמון, “יש משקל באופן שבו יש להעריך את הציונים שניתנו על ידי גב’ מלמד לתובע (אייל לוי)”. בין הדין קבע שלא ניתן לאמץ את גרסת אנשי משרד החינוך שהביאו לפיטוריו של אייל. הוא הצביע על היעדר עקביות וחוסר יכולת לאמץ גרסאות למול גרסת המורה.

המפקחת מלמד, קבע השופט, סירבה להכיר בשיפור בעבודתו של אייל, “אף שתשומת לבה הופנתה לדו”חות פיקוח אשר בעיני הדיוט בענייני חינוך עשויים להצביע על שיפור”.
המפקחת העידה: “נכון שידעתי שעמדת המנהלת היא שיש לתובע ידע מתמטי בשפע. לא אמרתי את זה בוועדה כי לא מצאתי לנכון לשתף את זה בוועדה”. השופט קבע בהקשר זה כי “בכך היתה מלמד נאמנה לשיטתה שלפיה היא אינה טורחת לתקן טעויות אנשים שהיא אינה אחראית עליהם. היא גם היתה נאמנה לשיטת המפקחים, כפי שהיא ראתה אותה, שכדי להגשים מטרה מסוימת, ראוי לפעמים להתעלם מהאמת”.

את לוי ייצגו עו”ד סיגל פעיל ועו”ד זהר גיפס ממשרד חלד. לדברי עו”ד פעיל, “משרד החינוך פעל בחוסר אנושיות ממש, בקשר לגורלו של מורה טוב, שהביא לשיפור בציוני תלמידים, ובכוונת מכוון גרם לפיטוריו הפדגוגים, בעורמה. בשנת 2012 משרד החינוך לא תיקן את דרכיו ופעל בחוסר אנושיות כלפי עובדי הוראה, כאילו היו הפקר. המשרד צריך לקחת ברצינות את פסק הדין ואני מקווה שהשר החדש ירים את הכפפה ויעשה מה שלא נעשה עד כה”. ממשרד החינוך נמסר כי “הערכתם של מורים מתבצעת היום לפי כלי להערכת מורים שהינו אמין ומקצועי. הכלי גובש על ידי הרשות להערכה ולמדידה בחינוך, יחד עם אנשי אקדמיה, לאחר שבחנו גם כלי הערכה למורים ברחבי העולם”.